- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עת"מ 20187-03-11
|
עת"מ בית המשפט המחוזי ירושלים |
20187-03-11
4.12.2011 |
|
בפני : י' נועם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: וירג'יניה לידיה אואסן עו"ד ב' בכר |
: משרד הפנים עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי |
| פסק-דין | |
העתירה
1. לפניי עתירה מינהלית נגד החלטת משרד הפנים, שלא להעביר את בקשתה של העותרת לקבלת מעמד בישראל, לדיון לפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים (להלן - הוו עדה הבינמשרדית). בקשת העותרת נדחתה ביום 21.2.11 על-ידי ראש דסק צפון של המשיב, אשר החליטה, בהתאם לנוהל מס' 5.2.0022 בדבר הסדרת עבודתה של הוועדה הבינמשרדית (להלן - הנוהל), כי אין טעמים הומניטאריים מיוחדים המצדיקים העברת עניינה של העותרת לדיון בוועדה הבינמשרדית.
הרקע עובדתי
2. העותרת, נתינת הפיליפינים, נכנסה לישראל ביום 9.4.1999. הצדדים חלוקים בשאלה, מכוח איזו אשרה הותרה כניסתה לארץ: העותרת טוענת, כי החזיקה באותה העת באשרה מסוג ב/1 בענף הסיעוד; בעוד שמשרד הפנים טוען, כי העותרת נכנסה לישראל באמצעות אשרת תייר, והמשיכה לשהות בארץ גם לאחר שפג תוקפה של האשרה. מכל מקום, ביום 3.6.2001 נישאה העותרת בנישואי פרגוואי, למר משה בדסר ז"ל, אזרח ישראל שנפטר ביום 17.1.2011 (להלן - המנוח), והחלה בהליך מדורג של איחוד משפחות להסדרת מעמדה בארץ, כאזרחית. במסגרת ההליך המדורג קיבלה תחילה אשרת שהייה מסוג ב/1, ובהמשך - מסוג א/5. ביום 2.12.2007 החליט המשיב להפסיק את ההליך המדורג, הואיל ונמצא, כי בין העותרת לבין המנוח התקיים בפועל קשר של מטופלת-מטופל, ולא קשר זוגי; זאת במיוחד על-רקע התדרדרות מצבו הבריאותי של המנוח, שלקה באירוע מוחי לאחר הנישואין. ההחלטה נתקבלה, בין-היתר, על-יסוד התרשמותו של משרד הפנים מראיונות שנערכו לבני הזוג, וכן בעקבות ממצאים לפיהם העותרת הערימה על המשיב והסתירה ממנו פרטים, עת הזמינה את בתה שתשמש כעוזרת סיעודית למנוח, ללא עדכון המשיב על הקשר המשפחתי ביניהן. בנוסף נתחוור למשיב, ממסמכים שהומצאו לו, כי העותרת הסתירה ממנו את העובדה שהיא אם לבת המתגוררת בחו"ל, עת ציינה כי יש לה בן אחד בלבד; וכי ילדיו של המנוח סברו שהעותרת נישאה לאביהם אך לשם קבלת אזרחות, והזניחה את הטיפול בו.
3. בעקבות עתירה שהגישה העותרת לבג"ץ (בג"ץ 10603/07), ביום 12.12.2007, נגד ההחלטה להפסיק את ההליך המדורג, הודיע המשיב כי הוא נכון לערוך לעותרת שימוע, ולבחון מחדש את החלטתו. לאחר עריכת שימועים לעותרת ולמנוח, לרבות קבלת מידע מבני המשפחה של המנוח, התקשה המשיב להגיע למסקנה חד-משמעית על טיב הקשר הזוגי, והחליט לדחות את מתן ההחלטה בשנה, אגב הנפקת אשרת שהייה לעותרת לשנה נוספת, עד לתום בירור העניין. על רקע האמור נמחקה ביום 1.6.2008, לבקשת הצדדים, העתירה לבג"ץ. בעקבות שימועים נוספים שנערכו לעותרת ולמנוח בחודש אוגוסט 2009 הודיע המשיב לעותרת ביום 16.11.2009 על החלטתו להפסיק את ההליך המדורג. החלטה זו נתקבלה, בין-היתר, נוכח שינוי עמדתו של המנוח כלפי העותרת, אשר הבהיר בשימועים, כי הוא שבוי בידי העותרת, אשר מנצלת אותו לשם קבלת מעמד; וכי הוא אינו מעוניין שתוענק לה אזרחות מכוח נישואיהם. עמדות דומות השמיעו גם חלק מילדיו של המנוח, במסגרת שיחות שקיימו עמם נציגי המשיב, בגדר ההליך המדורג בעבר. העותרת, לעומת זאת, השמיעה בשימועים שנערכו לה במשרדי המשיב עמדה הפוכה, וטענה כי טיפלה במנוח במסירות. ערעור שהגישה העותרת על ההחלטה האמורה (אשר לטענת בא-כוחה יש לסווגו דווקא כ"בקשה להמשך ההליך המדורג") נדחה בהחלטה מיום 25.4.2010, שבה גם הודע לעותרת כי עליה לעזוב את הארץ באופן מיידי.
4. העותרת, שלא פעלה בהתאם להחלטה האמורה של משרד הפנים, נעצרה ביום 16.5.2010 על-ידי רשויות האכיפה, והובאה לפני בית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. תחילה הורה בית-הדין על שחרורה מהמעצר; ואולם בהליך של עיון חוזר על החלטתו, ביטל את הוראת השחרור. נגד החלטתו של בית-הדין לביקורת משמורת, וכן נגד ההחלטה בדבר הפסקת ההליך המדורג, הגישה העותרת עתירה מינהלית לבית-המשפט לעניינים מינהליים מרכז, בתיק עת"מ 40886-05-10. בדיון בבקשה לצו ביניים, שהתקיים ביום 27.5.2010 בגדרה של העתירה המינהלית, הוסכם על שחרורה של העותרת ממשמורת, בתנאים שנקבעו. על-פי החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז, צורף המנוח כמשיב לעתירה, ובמכתב שהגיש ביום 15.9.2010 לבית-המשפט ציין, בין-השאר, כי הוא והעותרת אינם מנהלים אורח חיים זוגי, כי מאז שלקה במחלתו שינתה העותרת את יחסה אליו והזניחה את הטיפול בו, כי העותרת נשארה לצדו רק לצורך קבלת מעמד בישראל, וכי הוא מעונין להתגרש ממנה. בדיון שהתקיים ביום 19.9.2010, שבו אף התייצב המנוח, נמחקה העתירה, לאחר שהוסכם בין הצדדים כי העותרת תוכל לפנות אל המשיב בבקשה להסדיר את מעמדה בישראל מטעמים הומניטאריים. ההסכמה נתקבלה לאחר שהובהר שהקשר הזוגי בין העותרת לבין המנוח חדל מלהתקיים.
5. ביום 6.10.2010 הגישה העותרת למשיב בקשה להסדרת מעמד מטעמים הומניטאריים, שבה פורטו קורותיה בישראל, כאמור בתמצית לעיל, וכן צוין, כי היא בת שישים; כי מרכז חייה בישראל, שכן לטענתה, בעשר השנים האחרונות שהתה בארץ כדין וניהלה אורח חיים זוגי עם המנוח; כי אין לה משפחה בפיליפינים, הואיל ובנה מתגורר כיום בטיוואן; כי בתה מתגוררת היום בישראל ואין זה צודק להפריד ביניהן; וכי הנסיבות האמורות מעלות טעמים הומאניטאריים המצדיקים קבלת מעמד בישראל. ביום 17.1.2011 נפטר מר בדסר; וביום 21.2.2011 נתקבלה החלטה בעניינה של העותרת על-ידי ראש דסק צפון ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, במשרד הפנים. בהחלטה נקבע, כי לא נמצאו בבקשתה של העותרת "טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים העלאת התיק לוועדה הבינמשרדית". מכאן העתירה.
תמצית טיעוני הצדדים
6. העותרת טוענת, כי החלטת המשיב בעניינה הנה שרירותית ובלתי סבירה, הואיל ולא נשקלו מכלול הנסיבות הרלבנטיות. בכלל זה מציינת היא, כי הגיעה לארץ לפני כעשר שנים, ובמהלך תקופת שהייתה בישראל חיה בזוגיות עם בעלה, מבלי שנתגלעו ביניהם מריבות, תוך שטיפלה בו במסירות, גם בהיותו חולה ומאושפז, ואף סייעה לו בממכר ירקות בדוכן בשוק. עוד טוענת היא, כי כיום היא כבר בת שישים, תשושה וחסרת כל; כי בנסיבות העניין לא יהא זה הומאני להפריד בינה לבין בתה המתגוררת בישראל, בשעה שהיא זקוקה לקורת גג ולתמיכה פיסית ונפשית; כי אין לה כל זיקה לפיליפינים, וממילא תתקשה למצוא עבודה ופרנסה נוכח גילה; וכי לאור האמור לעיל, ובפרט בשים לב לתקופה הממושכת שבה שהתה בארץ - יש להורות למשיב להעביר את עניינה לעיונה של הוועדה הבינמשרדית, לשם בחינת השיקולים ההומניטאריים שביסוד בקשתה.
7. משרד הפנים גורס, כי יש לסלק את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים ומסירת פרטים כוזבים; ובין-היתר מדגיש, כי העותרת טוענת בעתירתה שנכנסה לישראל מכוח אשרת עבודה, בשעה שנכנסה באמצעות אשרת תייר; כי העותרת מעלימה מבית-המשפט את העובדה שבתה נכנסה בעזרתה לישראל בעורמה; וכי העותרת מציגה פרטים כוזבים בציינה שמעולם לא נתגלע בינה לבין המנוח כל ריב, בעוד שמפי המנוח נלמד, בהליכים הקודמים, כי במשך תקופה ארוכה לא חיו הוא והעותרת כזוג, ולמעשה היא ניצלה אותו כדי לקבל מעמד בישראל.
לגופו של עניין טוען משרד הפנים, כי ההחלטה בעניינה של העותרת נתקבלה בסמכות, בהתאם לנוהל, ולא נפל בה כל פגם המצדיק את התערבותו של בית-המשפט; בפרט, כשבעניינים הומניטאריים ניתן למשרד הפנים שיקול-דעת רחב ביותר. לעמדתו, נסיבות עניינה של העותרת אינן עולות כדי נסיבות הומניטאריות חריגות, כמוגדר בנוהל, אשר מבססות עילה למתן מעמד בישראל, כפי שקבעה ראש דסק צפון, כאמור, לאחר שבחנה את מכלול נסיבות העניין; מה-גם, שהעותרת לא דייקה, בלשון המעטה, בציינה את הטעמים שלדידה מצדיקים מתן מעמד משיקולים הומניטאריים. בכלל זה מבהיר המשיב, כי העותרת - טענה על כנות הקשר הזוגי עם המנוח, גם בשעה שהמנוח הבהיר שהקשר ביניהם הסתיים תקופה ארוכה קודם לכן; העלתה טענות סותרות בקשר לילדיה; הכניסה את בתה לישראל בעורמה, ואף הסתירה עובדה זו; ושהתה תקופה ארוכה בארץ שלא כדין, לאחר שפג תוקפה של אשרת התייר שמכוחה נכנסה היא לישראל לראשונה. לפיכך, ולאור העובדה שהוועדה הבינמשרדית בוחנת אך מקרים חריגים ביותר, ובעלי משמעות כבדת משקל, אין מקום, לגרסת משרד הפנים, להתערב בהחלטה בעניינה של העותרת.
דיון
8. חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קובע בסעיף 1, כי "מי שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על-פי רישיון ישיבה לפי חוק זה". הסמכות למתן רישיונות ישיבה בישראל נתונה על-פי סעיף 2(א) לחוק הנ"ל לשר הפנים, ושיקול-הדעת בהענקת הרישיונות רחב הוא, ונובע מאופי הסמכות וריבונות המדינה להחליט מי יבוא בשעריה (בג"צ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כ"ז(1) 113, 117 (1972); ובג"צ 758/88 קנדל ואח' נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992)). בעניין זה, מפעיל משרד הפנים מדיניות מרוסנת, "לפיה תוענק לזרים אשרה לישיבת קבע בישראל במקרים חריגים ובהתקיים שיקולים מיוחדים" (עע"ם 1692/11 לטיסייה אורלה נ' מדינת ישראל - משרד הפנים(9.11.11), והאסמכתאות שם; וכן ראו: עע"מ 11538/05 זינאידה נטיוסוב נ' שר הפנים(25.11.07), בפסקה 5 לפסק-הדין).
9. הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, הוקמה כוועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, בבואו לבחון בקשות למתן מעמד בישראל, שהוגשו על-ידי מבקשים אשר אינם עומדים בקריטריונים הקבועים בנהלים השונים לקבלת מעמד. כבר נפסק, כי שיקול הדעת הנתון לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים הנו רחב ביותר, ובית-המשפט יתערב בו אך במקרים מצומצמים וחריגים (עע"ם 7422/07 לודמילה אלכסנדרובה נ' משרד הפנים(2.7.08); עת"מ (י-ם) 29350-09-10 דשי ואח' נ' משרד הפנים ואח'(31.8.11); עת"מ (י-ם) 234/10 סאלח אבו ליל נ' משרד הפנים(2.5.11); עת"מ (י-ם) 15878-01-11 נטליה אורלובה נ' משרד הפנים(27.4.11); עת"מ (י-ם) 8249/08 גבריאל דג'אן נ' שר הפנים(23.10.08); ועת"מ (י-ם) 247/07 היאם עומרי נ' שר הפנים(10.10.07)).
על-פי הנוהל, עוד בטרם נמסרת בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים לעיונה של הוועדה הבינמשרדית, נבחנת הבקשה על-ידי ראש הדסק המטפל, על-מנת להכריע האם "על-פניו מדובר בבקשה אשר לא מעלה טעמים הומניטאריים ויש לדחותה על הסף, או שיש מקום להעביר את הבקשהלבחינת הוועדה" (סעיף ו1 לנוהל). דהיינו, הנוהל מעניק לראש הדסק סמכות לסנן מתוך כלל הבקשות לקבלת מעמד, המוגשות על-ידי אלו שאינם עומדים בקריטריונים הקבועים בנהלים השונים - רק את הבקשות אשר על-פניהן מגלות טעמים הומניטאריים, שמצדיקים, על-פי הנוהל, דיון לפני הוועדה הבינמשרדית.
10. השאלה העומדת במוקד העתירה הנה, האם נפל פגם בהחלטתה של ראש דסק צפון שלא להעביר את עניינה של העותרת לוועדה הבינמשרדית, מן הטעם שלא נתחוורו טעמים הומניטאריים המצדיקים זאת. לאחר שבחנתי את מכלול טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא קמה עילה להתערב בהחלטת ראש הדסק בענייננו, שניתנה בגדר סמכותה ועל-פי שיקול דעתה.
הבקשה שהגישת העותרת למשרד הפנים לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים, לא היתה מפורטת. בבקשה תיארה העותרת את השתלשלות האירועים עד להגשת הבקשה להסדרת מעמדה מטעמים הומניטאריים, ובכלל זה - ההליך המדורג שבו נקטה בשל נישואיה לאזרח ישראלי, היחסים בין בני הזוג, החלטת המשיב בדבר הפסקת ההליך המדורג והשגותיה של העותרת נגד החלטה זו. הטעמים ההומניטאריים שהועלו בבקשה, התמצו לכדי שורות בודדות בלבד, שבהן טענה, בצורה לקונית, כי היא בת שישים; כי בעשר השנים האחרונות שהתה בארץ באופן חוקי וניהלה חיי זוגיות כנים עם בעלה; כי לאור האמור מרכז חייה הנו בישראל, בפרט שבתה מתגוררת כאן, ולא יהא זה צודק להפריד ביניהן; וכי אין לה כל זיקה לפיליפינים - ארץ מוצאה - שכן בנה הנוסף מתגורר בטיוואן, ולמעשה היא אינה מכירה בפיליפינים כל אדם שיסייע לה להשיג קורת גג ופרנסה. מבלי לקבוע מסמרות בשאלה מה יבוא בגדר "טעמים הומניטאריים", או בדבר גבולות שיקול דעתה של ראש הדסק, סבורני כי ההחלטה - לפיה הנסיבות שפורטו על-ידי העותרת בבקשתה אינן מקימות טעמים הומניטאריים, ויש לדחותה על הסף מבלי להעבירה לוועדה הבינמשרדית - הנה סבירה. כפי שכבר נפסק, לעותרת אין זכות קנויה שעניינה יובא לפני הוועדה הבינמשרדית (עת"מ (י-ם) 393/10 אלינה מסלוביץ נ' משרד הפנים (13.6.10); ועת"מ (ב"ש) 361/09 מריצקי מרינה נ' משרד הפנים (1.9.09)), ועליה להצביע על נימוקים מיוחדים שיצדיקו הבאת עניינה לפני הוועדה, אשר דנה אך במקרים חריגים שבהם מתעוררות נסיבות הומניטאריות, כאמור לעיל. עניינה של העותרת אינו שונה מנסיבותיהם של תושבים זרים רבים אחרים, המעוניינים ברישיון ישיבה בישראל לאחר מספר שנות שהייה בארץ. טענת העותרת, בדבר הרצון להתגורר עם בתה, השוהה בארץ, אינה יכולה לעלות כדי שיקול הומניטארי לקבלת מעמד בישראל (עע"מ 11538/05 בעניין זינאידה נטיוסוב, לעיל); כך גם הטענה, לפיה מרכז חייה של העותרת הנו כיום בישראל (עת"מ (ת"א) 2248/03 צ'אן שייסאן נ' שר הפנים (31.5.04)). מובן, כי גם הפסקת ההליך המדורג, בעקבות ניתוק הקשר בין בני-הזוג, עוד בטרם נפטר המנוח, אינו מהווה שיקול הומניטארי לקבלת מעמד בישראל.
החלטת ראש דסק צפון, לפיה בקשת העותרת אינה מעלה טעמים הומניטאריים המצדיקים העברת עניינה לוועדה הבינמשרדית, ניתנה, אפוא, בסמכות על-פי סמכותה בהתאם לנוהל, ולנוכח מהות הטענות שהעלתה העותרת, לא נפל פגם של אי-סבירות בהחלטה זו.
אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
